גזר דין בתיק תפ"ח 52375-03-12

1.         הנאשם הורשע על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירה של מעשה מגונה, לפי סעיף 348(א) + 345(א)(3) לחוק העונשין. ואלה המעשים: המתלוננת מ', ילידת 2003, מתגוררת בירושלים. בתאריך 21.3.2012 הגיעה המתלוננת לתחנת אוטובוס, שם שהה גם הנאשם וזה סיפר לה בכזב כי הוא נזקק לעזרתה עקב בעיה רפואית. בהמשך עלו שניהם לאוטובוס, הנאשם הורה למתלוננת לשבת לידו ולרדת בתחנה בו ירד, על-מנת לסייע לו בבעיותיו הרפואיות. כאשר ירדו, צעדו השניים לעבר קבוצת עצים בשכונת רמות, הנאשם הכניס את ידו מתחת לחצאית המתלוננת, הפשיט את גרביוניה, מישש אותה באזור איבר מינה וישבנה ושאל אם הדבר נעים לה. הנאשם הפשיל מכנסיו ותחתוניו, הוציא איבר מינו וביקש מהמתלוננת להחזיקו חזק ולשפשפו, המתלוננת עשתה כן ושפשפה אותו לסירוגין. הנאשם שאל את המתלוננת אם יש לה פיפי וביקש ממנה להטיל את מימיה עליו. המתלוננת אמרה לו כי אינה צריכה לנקביה. הנאשם אמר למתלוננת לקרב את פיה לאיבר מינו אך היא סירבה והוא ויתר, אך המתלוננת המשיכה לשפשף את איבר מינו עוד זמן קצר והלכה לדרכה.

2.         הנאשם, יליד 1985, נשוי, טרם מעצרו עבד באופן מזדמן, בעבר הורשע בעבירות התפרצות והסגת גבול (בשנת 2003); עבירות תעבורה לאחר שגרם לתאונה בעת שנהג ללא רישיון ונדון למאסר של ארבעה חודשים (בשנת 2009); קבלת דבר במרמה, תקיפת שוטר, איומים ועוד (בשנת 2010).

לבית המשפט הוגשה חוות דעת של המרכז להערכת מסוכנות (קרימינולוגית קלינית מירב משיח-זיסר), ממנה עולה כי הנאשם גדל במשפחה חרדית מרובת ילדים, שאופיינה בבעיות כלכליות ובעיות אישיות. התרשמות הבודקת הייתה כי הנאשם אינו כה פתוח, מתנהל באופן מניפולטיבי, חש מדי פעם הצפה מינית, מסתיר משיכה מינית סוטה, מסתיר מידע על פעילות מינית נוספת שביצע מחוץ למשפחה, אובחן כבעל מאפייני אישיות אנטי-סוציאלית, לא אמין, שיתוף הפעולה מוגבל והודגש כי לנאשם זה " פנים רבות" (עמ' 10). בשקלול הפקטורים הסטטיים והדינמיים נמצא כי רמת המסוכנות המינית של הנאשם הינה גבוהה.

3.         שירות המבחן התרשם כי לנאשם דימוי גברי פגוע, מגיל צעיר חווה בדידות וחוסר שייכות, בילדותו חווה אלימות ופגיעות מיניות במשפחה ויכולתו כיום לתפקד באופן תקין הינה נמוכה, הוא מוצף בתכנים מיניים, אך יחד עם זאת מבטא בושה וחרטה על התנהגותו ומבקש עזרה טיפולית. שירות המבחן העריך כי בשל הרקע האישי, הקושי לגלות אמפתיה ודחפים בעלי אופי מיני כלפי ילדים, הנאשם זקוק לטיפול, שאם לא כן קיים סיכוי גבוה להישנות העבירה, ועל כן המליץ להטיל מאסר בפועל, במהלכו ישולב הנאשם במסגרת טיפולית באגף עברייני מין בכלא. בתסקיר צוין כי תקופת מאסר מינימלית לצורך השתלבות הינה 24 חודשים.

4.         הסנגור המלומד הגיש לבית המשפט חוות דעת שנערכה ביום 9.1.2013 על-ידי נוירופסיכולוג ופסיכולוג קליני, ד"ר אורי רסובסקי, שהעריך כי הנאשם סובל ממצוקה וחושש מהתמוטטות. הפסיכולוג ביסס חוות דעתו גם על דיווחו של הנאשם כי בילדותו עבר טראומות מיניות וסבל מאלימות פיסית ונפשית בתוך המשפחה, ובמהלך חייו נעדרה דמות הורית חיובית ויציבה ללא מודל להזדהות. חוויות ילדותו ונערותו ערערו את ביטחונו העצמי, גרמו לו לבעיות התנהגות וקשיי הסתגלות, גם במסגרות החינוכיות והאחרות. הערכת ד"ר רסובסקי הינה כי לנאשם יש כיום הפרעות התמכרות (גם לאלכוהול) וסימפטומים פוסט-טראומתיים. לצד אלה קיימת אצלו מודעות לקשייו ובעיותיו המיניות ועל כן המליץ לשלב את הנאשם בטיפול פסיכולוגי מובנה שיסייעו לו להתמודד עם טראומות וילמדוהו כיצד לווסת את רגשותיו.

5.         ב"כ המאשימה טענה כי מתחם הענישה הינו בין 6-3 שנות מאסר. באשר לנסיבות האישיות, ציינה כי הן בהערכת המסוכנות והן בתסקיר הודגשו עוותי חשיבה חמורים של הנאשם ומכאן גם המסוכנות המינית הגבוהה, ועל כן עתרה לעונש מאסר קרוב לרף הגבוה של המתחם וזאת בשל חומרת המעשה ויישום עיקרון ההלימה שקיבל מעמד בכורה בחוק. כמו כן ביקשה להטיל מאסר על-תנאי ופיצוי למתלוננת.

6.         ב"כ הנאשם טען, כי עיון מעמיק בכלל החומר שהוגש, מציג דמות שונה ומיוחדת של הנאשם, אשר הודה במעשים מיד בתחילת החקירה במשטרה, ואף חשף יותר פרטים מאשר התלונה עצמה. גם בבית המשפט הודה, חסך זמן, חסך את עדות המתלוננת והביע חרטה ובושה. לטענת הסנגור יש להעדיף את חוות הדעת של הפסיכולוג רסובסקי על פני הערכת המסוכנות, שכן שירות המבחן, כמו הפסיכולוג, תומך בטיפול משמעותי לנאשם, הסובל מפגיעה מינית ואלימות בתוך המשפחה שחווה בילדותו. הסנגור היפנה טרוניה קשה כלפי דו"ח הערכת המסוכנות וביקש לאמץ גישת התסקיר הממליצה על טיפול, שהרי פתיחותו של הנאשם, הודאתו המידית וחרטתו, מלמדים על רצון אמיתי של הנאשם לפתור בעיותיו ולא על מניפולטיביות. עוד טען הסנגור, כי הנאשם סובל מפוסט-טראומה שהשפיעה על התנהגותו עד היום, וטיפול בו יועיל הן לחברה כולה והן לנאשם.

הסנגור הגיש פסיקה בה נגזרו עונשים מתונים בגין עבירות חמורות יותר ממעשה הנאשם, לפיכך עתר לעונש מאסר בין 24-18 חודשי מאסר, תקופה שתאפשר טיפול בנאשם במהלך המאסר.

7.         הנאשם בדבריו לפנינו הביע חרטה עמוקה על המעשה, כשהוא ממרר בבכי ביקש לקבל טיפול ועמד על רצונו לשוב לחיק רעייתו לה נישא חודשים ספורים טרם מעצרו.

8.         המחוקק קבע בסעיף 40ב לחוק העונשין, כי העיקרון המנחה בענישה הוא יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם. בע"פ 1523/10 פלונית, ציין בית המשפט העליון (כב' השופט א. רובינשטיין) כי העיקרון המנחה מבטא את עיקרון הגמול שהוא בבחינת "כוכב הצפון", אולם בצידו יש ליתן משקל ליסודות ענישה אחרים.

לפיכך יש לבחון עצם העבירה והעולה ממנה, ורק אחר כך לבדוק הנסיבות וליצור מתחם ענישה. קרי, המתחם נקבע על-פי העיקרון המנחה המבטא הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, מידת הפגיעה בו, מדיניות ענישה נוהגת ושאר הנסיבות ובהן תכנון העבירה, הנזק, הסיבות לביצוע העבירה, יכולת הנאשם להבין מעשהו ולהימנע ממנו, אלימות וניצול כוח על-ידי הנאשם.

9.         הערך החברתי שנפגע במקרה שלפנינו הוא כפול: פגיעה מינית בגוף ובנפש ופגיעה בפרטיות; פגיעה בקטינים אשר החברה כולה מצווה להגן עליהם. הנאשם הפר עקרונות אלה, פגע בילדה בבצעו בה מעשה מגונה מעורר סלידה כשהוא מנצל את גילה הצעיר (9) ותמימותה מול גילו וסמכותו כמבוגר. המעשה מתוכנן, מכוער והנזק מובנה בעצם ביצוע העבירה.

בענישה הנוהגת פערים משמעותיים ביותר בין מספר חודשי מאסר לבין שנות מאסר, אולם, כאמור, בקביעת המתחם יש ליתן בכורה לעיקרון הגמול שמשמעו בדרך כלל החמרה. על בסיס אלה מתחם הענישה הינו בין 66-30 חודשי מאסר.

10.        בצד מעשה העבירה החמור לכשעצמו, יש ליתן משקל לנסיבות האישיות של הנאשם: אדם צעיר עם עבר פלילי בתחומים אחרים שבא מרקע משפחתי קשה, ללא דמות הורית מחנכת, אלא להיפך, בבית הוריו קיבל דוגמא שלילית של אלימות פיזית ואף מינית, שגרמו לסולם ערכים פגום ואישיות דלה וחסרת כוחות. באלה אין להצדיק ביצוע עבירות מין, אולם יש לתרום להבנת חולשתו של הנאשם וקושי בגיוס כוחות להימנע ממעשה ולהשתלט על דחפיו.

11.        לאור שיקולים ונתונים אלה, אנו גוזרים על הנאשם העונשים הבאים:

א.         מאסר בפועל לתקפה של 45 חודשים החל מיום מעצרו 21.3.2012.

ב.         מאסר של 12 חודשים אם במשך שלוש שנים מיום שחרורו יבצע עבירה מסוג פשע.

ג.          פיצוי למתלוננת בסך 15,000 ש"ח שישולם עד 30.6.2013.

אנו ממליצים לשב"ס לשלב הנאשם לאלתר בקבוצה טיפולית לעברייני מין.